סידרה- ידיים

שם הפרויקט: ידיים

ממתי הפרויקט? פרויקט שמתבשל לפרקים בהפרש של תקופות שונות בחיים.

קצת על תהליך היצירה-
תהליך היצירה לא מתרחשת רק ברגע שאני נפגשת עם החומר ומתחילה לעבוד פיזית הוא מתחיל עוד לפני ראשית בראש שלי, בעיניים, בידיים ובלב לפעמים עובר תהליך של עיבוד לסקיצה ראשונית מכילה שרבוט ויזואלי כציור או כטקסט.
מתבקש כשהאומנות וההבעה שלי מהותה בידיים היוצרות שגם להן אתן מקום ביצירה. בחלק העבודות הבחירה היא בידיים שלי (רובן) בבחירה זו קיימת כוונת תחילה. 

המדיומים מהם הפרויקט עשוי- עבודות בטכניקות שונות: חלקן רישום בקו בעיפרון, חלקן אקריליק על בד קנבס וחלקן עבודות בחוטי ברזל.

הבחירה במדיום/ הטכניקה-
בכל אחת מהעבודות ניסית להשתמש בתהליך שאיפשר לי מיידיות בהעברת הרעיון והמסר, אם זה באקריליק שתהליך הייבוש שלו מהיר והעבודה בשכבות נוחה, עיפרון, חוטי ברזל שמאפשרים לי תהליך רישום בדומה לעיפרון אך שונה באופן התוצאה והמראה שנותן מימד נוסף מעבר לדף השטוח.

מחקר-
ידיים שהן למעשה הסאב טקסט של הטקס שנאמר בקול רם צלול וברור.
ידיים כשפה נוספת שמלווה את המילים שיוצאות לנו מהפה מדגישות ומחדדות את הטקסט שיוצא מהפה או להפך מסגירות את מה שלא נאמר ומביעות בדיוק את מה שהלב מרגיש. ידיים עם אמירה חדה וברורה שבאות לשים לנו סימן קריאה להצביע ולהדגיש, לעומת אלו הנתפסות לרגע במבט שלנו ו"מסגירות" את מה שבלב, הכפל משמעות והצביעות לעומת החשיפה והפגיעות.

היום בתקופת הקורונה כשחצי הפנים שלנו מוסתר במסכה, למעשה האדם שמדבר מולנו חושף בעיקר את העיניים והידיים שלו שמנהלות את השיח.
בשיחה בדר"כ רוב האנשים מקשיבים למילים, כלומר משתמשים בעיקר בחוש השמיעה לנאמר, בודדים וחדים הם אלו שמבחינים בהבעות הפנים והידיים זה כבר שילוב של חוש הראיה בזמן שיחה, התבוננות והקשבה עמוקה יותר שלא תמיד חשופה לעין רגילה. 

אנחנו רגילים להקשיב לשיחה המילולית ולא תמיד לזו שבאה לידי ביטוי ברמיזה ולפעמים קוראים לה "תחושת בטן" ושמדד לא מדעי ולא נחתך במילה ברורה קשה לנו לדעת ולשפוט את הנאמר (בעיניים ובידיים כשפה נוספת).

נושא של הפרויקט-
שיחה אחרת על ידיים, על שפה שחשוב לשים לב ולראות אותה, גם כשהיא מלווה בטקסט והופכת בדרך כלל לסאב טקסט של הנאמר.

תיאור התחלת העבודה על הפרויקט- זה פרויקט שלא התחיל היום, אפשר להגיד שנקודת ההתחלה שלו הם תרגילי ציור ביד שמאל של כפות הידיים שלי ובלי להתבונן בדף, בניסיון לשחרר שליטה והרצון למצוא וליצור משהו יותר אינטואיטיבי.

מקור השראה לפרויקט-
התבוננות בעבודות מהעבר שלי יצר התבוננות חדשה ומצא שציורי הידיים ליוו אותי בתקופות שונות, בתוך תהליך שאני עוברת עם עצמי חשוב היה לי למצוא את הביטוי שלי כיום וליצור שפה ושבילי מהעבודות של אז לאלו של היום.

הסיפור שהעבודה מספרת-
העבודות חושפות תקופות שונות הסתכלות שונה ונסיון חיפוש שונה עם אותו אלמנט שחוזר על עצמו ואלו הידיים. אובייקט זהה ואילו הזמן והמקום שלי כיוצרת משתנים בתוך התהליך הארוך.
התהליך, הנושא והאופן מאפשרים לצופה לשמוע את הסיפור האישי בתוך העבודה ומה הוא מעוררת אצלו ו״לשמוע״ מה בדממה של שפת הידיים הטקסט שמלווה את השפה השקטה.

בסדרה יש שתי עבודות שמוגשות באופן שונה מבחינת בחירת החיתוך של הפריים- הידיים המחבקות (מגנות) ואלו המודות.

הידיים פה תלושות מהגוף, בשונה מיתר הסדרה. שאר הידיים בסדרה מחוברות לגוף דמיוני. 

כי הידיים שמחבקות וגם מגינות על הגוף בחיבוק והידיים שמודות הן אומנם שלי אך הן יוצאות מהגוף על מנת להודות לא רק לגורמים חיצוניים, אלא גם ע״מ להנגיש אותם לעצמי ולהודות בדברים מסוימים לעצמי והידיים שמחבקות חייבות לצאת מהגוף ע״מ לא לשלוח רק חיבוק לסובבים אלא גם לעצמי. בשתי העבודות האלו הידיים לא מתארות רק מצב שמתבוננים עליו אלא מוגשות גם לי ומחבקות בקבלה והודיה על היכולת ליצור. 

https://www.instagram.com/hagit_bys

https://www.facebook.com/HagitBenYakarShechter