סידרה- בונקרים

שם הפרויקט: בונקרים

ממתי הפרויקט? פרויקט מאי 2021

סידרת הבונקרים שלי כוללת עבודות בטכניקות וגדלים שונים המתכתבות בניהן בנושא הבונקר הפיסי והנפשי.
סידרת הבונקרים שלי כוללת עבודות בטכניקות וגדלים שונים: דיו, אקריליק, פסל חימר, הדפסי לינולאום ושיר. 

תקופה שונה ומאתגרת עברה עלינו בשנה וחצי האחרונות בעולם השתולל וירוס שהייתה הרגשה כל פעם שהוא כמה צעדים לפנינו, אסונות טבע שהתרחשו ההרבה אזורים בעולם אפילו בישראל הקטנטונת שלא מנותקת מהכדור הזה כמה שלפעמים מתבלבלים לחשוב שכן.
לכל זה נוספה הפוליטיקה המקומית שיצרה מתיחות וחילקה את העם וכמובן מדינה מוקפת אויבים "זכינו" גם במצב מדיני מתוח שהכניס אותנו לחדרים האטומים ולמקלטים. כשהשיגרה התחילה להשתבש אני זוכרת את עצמי אומרת לעצמי "סין" רחוקה ומרגיעה את ילדי. כל התחושה הזו של רחוק וקרוב ואסונות ש שם ושל פה בסוף מזכירים לנו שאנחנו כולנו יושבים על אותו כדור עגול.

לרגע כשנדמה היה שהעיניינים מקבלים צורה של שיגרה והמאבק ב"שריפות" שקט לכמה רגעים יצאו מימני הבונקרים האלו כאילו חיכו לרגע הנכון להרשות לעצמם לצאת והם יצאו אחד אחרי השני, לפעמים ההמתנה מיצרת שרשרת של רצף שחייב להאמר.

על דלת חדרי בגיל 18 היה רשום "הבונקר של חגית". בונקר הוא לא רק מצב פיסי שנקלעים אליו הוא מצב נפשי. במקרה של השנה וחצי שחלפו הבונקר של כל אחד מאיתנו היה שונה והחוויה הייתה אומנם קולקטיבית אבל גם מאד אישית. היה רגע שהבנו שהסגרים שהוכנסנו אליהם בבית גרמו לטבע להגיד את שלו ולחזור לתוך הערים, חיות שצצו להם בתוך שכונות וכבשו בחזרה את השטחים השוממים מאדם, צמחים שחיכו לנו פורחים כשיצאנו סוף סוף החוצה ונקיון מדהים מפסולת שהיינו רגילים אליה, היה משהו אחר באוויר שאיפשר לנשום בתוך העיר, פחות מפויח, פחות דחוס, הרגשה של רעננות ונקיון.

אבל בשביל הרגע הזה היינו חייבים לעצור רגע, להכנס לבונקרים שלנו הפיסיים והנפשים ולהתבוננן פנימה ורק אח"כ לצאת ולהתבונן החוצה ולגלות מה שהטבע ידע לפנינו שעם כל הבינה של האנושות הטבע מעל הכל. אנחנו חלק מימנו ולא לא חלק מאיתנו כשאנחנו מחליטים להיות האדונים של הכדור הזה.

הטבע נותן לנו המון וכשאנחנו רק לוקחים אז גם הוא לוקח בחזרה.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

תהליך העבודות:
סדר היצירה של העבודות בעל משמעות, כל עבודה איפשרה להביע דבר אחר בנושא כשיחד יש בניהם רצף הדומה לרצף עלילתי.
בשלושת עבודות הדיו שיצרתי (ללא מחשבה מוקדמת על כך שיהיו קיימות מספר עבודות בנושא) ניתן לראות את רצף המחשבה שלי ותהליך ההבנה של חווית הבונקר.
- בעבודה הראשונה בונקר בודד סגור שהטבע סוגר את דרכו ועוד רגע מכסה את פתחיו הקטנים, בעבודה שניה כבר צצים מספר בונקרים ובעבודה השלישית הבונקר נפתח אל הטבע ונהפך לחלק מימנו.
- ציור הבונקר על הקנבס הוא כבר צמיחה של שני בונקרים ביחד עם העץ עליו, הם נובעים איתו כחלק מהטבע.
- הפסל גם הוא מהווה קרקע פוריה לצמיחת בונקרים רק שהפעם גוף האישה משתלב בתוך צמיחתם והוא זה שאוחז בהם יחד עם העץ.
הפסל עשוי חימר שעבר ציפוי של פריימר (צבע יסוד) צביעה באקריליק וכיסוי לכה, מונח בתוך מסגרת ממוחזרת של קנבס הממולא באדמה, את מסגרת הקנבס מצאתי ברחוב כשהבד עצמו גזור ואינינו.
הניגודיות בין החימר שבדרך כלל הוא חומר חם ובעל מראה טבעי של אדמה שמוצג פה כמוצר פלסטי, חלק ומבריק לבין האדמה שממנה נובע בתוך מסגרת הציור שממנה יצא מדגישה את הדיסוננס שלנו האנושות שמתרחקת מהטבע שלה למקומות שבסוף מאלצים את כולנו למצוא מכסה. גוף אישה המניף ונהפך חלקו לחלק מחללי הבונקר.
- בטקסט שמצורף לסידרה אני מתארת את התהליך, שניתן לי באהבה מאישה שהייתה מאד חשובה עבורי.


בהמשך הסדרה ממשיכה להדפסי לינולאום שמנתקים את הבונקר מהעץ עליו הוא צומח ומשלבים אותו חזרה יחד.