ארעיות מסודרת

שם הסידרה: ארעיות מסודרת
ארעיות מסודרת (שחזור ארעיות), ינואר 2022
רישומים בעיפרון כל אחד: 23*33 ס"מ הטקסטים בערך: 10*23 ס"מ

מה קורה כשמשחזרים ארעיות, האם היא נשמרת?

במקבץ הרישומים הבאים והטקסטים הנלווים אליהם אני בודקת את הגבול בין הארעיות הספונטנית והתמימה לסידורה מחדש. אני שואלת- האם ניתן לשחזר את הארעיות? האם השחזור מונע ממנה מלהתקיים?

גיחות קסומות (ב- 1977 עד 2001) לתרבות זרה לי, למקומות חדשים לפעמים בלי לדעת לאן. יד על המפה לבחירת המקום הבא וככה הלאה מתגלגלים מנקודה לנקודה.

במשך 4 שנים בהן למדתי עיצוב תעשייתי ובן זוגי עודד למד חינוך גופני טיילנו בעולם במהלך החופשות, בכל שנה ממלאים את עצמנו בחוויות וחוזרים לשנה חדשה של למידה. במהלך השנה למדנו ועבדנו ועם הכסף שחסכנו בחרנו יעד.

כשמנסים לגלגל לאחור את הזמן ולחזור על חוויה היא אף פעם לא תהיה זהה מעצם כך שאנחנו יצורים חיים נעים קדימה, במחשבות, בחוויות ובמעשים. היו יעדים שהגענו אליהם שוב לאחר כמה שנים, המקום השתנה והתמימות הראשונה בפגישה עם המקום התפוגגה. מה שמאד מאפיין אותנו כמטיילים היה הפתיחות לראות, ללמוד ולחוות את האנשים והתרבות ביעד אליו הגענו, שנינו לא אהבנו להעמיס את התרבות שלנו על תושבי המקום ורצינו יותר לתצפת ולחוות אותם. 

התמימות הייתה בכל מקום, לפעמים הבנה לקויה של הסיטואציה הייתה עלולה להיגמר גם באסון (והיינו קרובים לזה לא פעם), אבל היה בזה בהחלט משהו קסום. לא היינו מהטילים הלבושים ומאורגנים ב 100% ציוד התואם למקום, בחרנו את המסלול ברגע ובמקום. השתמשנו במה שהיה לנו נגיש ואם היה צורך השכרנו ציוד בו ברגע למטרה מסוימת.
בשבילי הארעיות הזו הפכה אותנו לשניים מול העולם. לא תמיד הבנתי אז עד כמה הטבע גדול ועוצמתי.
אפשרתי לעצמי לא לחשוב מעבר לרגע, דבר שהיום ממש בקושי וקורה במציאות האחראית של חיי ואולי כל התמימות הזו התקיימה כי ההרגשה של שניים מאפשרת להישען ובהחלט הפרטנר שלי איפשר את זה.

בכל פעם שהגענו ליעד היינו רוחצים את הבגדים שלנו בכיור בחדר עם מים רותחים, פורסים חבלים צהובים בחדר הפיצי. בסין באזורים מסוימים היו בעיות עם מים חמים/ חשמל ועוד, לכן מצרך פשוט כמו מים היה בעייתי. מה שנהוג במלונות בסין זה שבכל קומה יושב.ת עובד.ת של המלון על מנת לתת מענה לאורחי הקומה. בכל חדר יש תרמוס גדול לצורך הכנת תה ובסוף המסדרון אצל עובד.ת המלון יש תרמוסים גדולים מלאים מים חמים להחלפה במידה והסתיים התרמוס שבחדר. אנחנו השתמשו בתרמוסים לצורך כביסה, כל כמה דקות אחד מאיתנו יצא להחליף תרמוס, עובדת המלון בקצה המסדרון לא הבינה כמה תה אנחנו צורכים.

התליה של הבגדים והנדידה הלאה, הזכירה לי את הארעיות והתמימות שליוותה את הטיולים האלו. ארעיות כזו שאני לא יכולה לשחזר בטיול חדש ובחרתי לשחזר אותה באופן הרישום והשימוש בדפים שברגע שמחברים אותם יחד לכביסה התלויה שלנו מחברים אצלי בראש פיסות זיכרון של הרגעים הקסומים האלו שהיו ראשוניים ומלאי תמימות.

על העבודה-

ציירתי את הארעיות שליוותה את טיולי החודשיים שלנו בעולם, התחלתי מהנקודה והרצון לשחזר את הארעיות המלווה בתמימות וקסם ולאט לאט הבנתי שזו תהיה ארעיות מסודרת, כי בזמנו היא הייתה מלווה בתמימות והניסיון לשחזר אותה הוא תיעודי ולא ספונטני, מה שהופך אותה למסודרת.

בניסיון להמחיש את התמימות שהייתה הבנתי שצריך להיפרד ממנה כי היא תמשיך להתקיים רק במחשבה. מהלך השחזור עצמו שעובר תהליך עיבוד בראשי הופך את הארעיות למסודרת. 

החלטתי ללכת עד הסוף עם המפגש בין תיעוד הארעיות על הדף ברישומים לסידור בחלל של חבל ומקלות כביסה. אני תולה להתבוננות חוזרת את הארעיות שלי הספונטנית והופכת אותה בכך למסודרת נטולת נאיביות ותמימות אך נעימה, בכך משלימה שהיא נשארת מאחור ושמורה לתקופה אחרת.

הצבת העבודות תלויות על חבל כביסה בפינת חלל כך שהחבל כביסה יהיה מתוח פעמיים הלוך וחזור ויווצר מקום לתליית עבודות בשני מישורים עם מקלות כביסה צהובים, בדומה לתמונות:

בנוסף לעבודות הרישום והטקסטים בעיפרון,
עבודה אחת במקבץ היא עבודת הדפס לינולאום עם רקע אדום שרשמתי בה מקלות כביסה בקו.