דיוקן בלי גוף- בקרוב בתערוכה הקבוצתית בנושא "זיכרונות ילדות" בגלריה בן עמי בתל אביב
דיוקן בלי גוף
ב- 01.04.2021 יום חמישי בערב נפתחה התערוכה הקבוצתית בנושא זיכרונות ילדות בגלריה בן עמי בתל אביב.
בתערוכה הצגתי שלוש עבודות מסדרת דיוקן בלי גוף ובנוסף שלוש קאפות שאיפשרו להצטלם בתום הדמויות מהציורים שלי.
איך מרגיש גוף? האם דיוקן עצמי בלי גוף הינו דיוקן?
כבר בגיל 5 דמיינתי את עצמי נודדת. היכולת לנדוד העסיקה אותי מאד כילדה.
כשמישהו היה איתי בחלל והיה הולך לדרכו, הייתי מטיילת במחשבות ומדמיינת שאני נמצאת ביעד אליו הלך. תמיד הרגשתי מוגבלת ביכולת לראות את הדברים רק מהעיניים שלי. רציתי לראות ולהיות בו זמנית בעוד מקומות ולדעת עוד דברים אפילו בלי להיות נוכחת במקום האחר.
סדרה זו מכילה שלוש עבודות. שלושתן הינן דיוקן עצמי שלי כילדה, דיוקן בלי גוף. דיוקן של פנטזיה.
דיוקן בלי גוף - אקריליק על קנבס
הדיוקן בלי גוף מאפשר לי לצייר את התכולה של הבגד בלי נוכחות פיזית של הגוף, לצייר את התחושות והנפח שמכיל הגוף. בעבודות האלו אני מאפשרת לצופה לנסות להרגיש את הרגע, הרגע בו אתה נוכח פיזית אבל מצליח לנדוד למקום אחר ולגוף אחר. אולי תפסתי את הרגע בו הגוף שלי הצליח לנדוד במחשבותיו לגוף של אחר, במקום אחר והצליח לראות ולהרגיש דברים אחרים מזה שחווה באותו רגע.
במהלך העבודה גיליתי שגם בלי הגוף הפיזי, אפשר להרגיש בתוך ה"אין נוכחות" של הגוף את המצב הפנימי בו הוא נמצא ואת התחושות הפיזיות אותן חווה הגוף: התכווצות, הישענות, עוצמה, משמעת.
בדיוקן בלי גוף אמנם מביטים בציור במשהו פיזי שנוצר על ידי הבגדים שמכסים את הגוף, אבל בהתבוננות נוספת מתגלות תחושות פנימיות של מי שלא מצוייר על הבד.בעבודות שלי אני מעלה שאלות וחלק מהמחקר שמניע אותי ביצירה, הוא השאלות ולא התשובות.
בעבודות אלו חלק מהשאלות שהניעו אותי ליצור היו-
האם חוסר בגוף זו התחמקות מלהתמודד איתו?
האם יותר קל להשיל את הגוף ולהישאר עם הייצוג החיצוני שלנו?
האם זה חשוף פחות לצייר דיוקן עצמי בלי לשים את דמותי על הקנבס?
האם גוף ללא דמות יכול לתת אפשרות למתבונן לנוע עם הדמות על ציר הזמן ולהעניק לה את הגיל שיבחר? מדוע דמות תעדיף לא להיות נוכחת?
את השאלות האלו אני בוחרת להשאיר פתוחות ולאפשר לצופה להתבונן בתוכו או בתוכי…
בתערוכה זו אני מאפשרת למבקרים להציץ בזיכרונות הילדות שלי ומזמינה אתכם להצטלם בתוך הדיוקן בלי גוף ולבטא בגוף ובפנים את הרגשות שעולים בכם זאת על ידי הוצאת הדמויות מתוך הקנבס והעמדתם בחלל הגלריה לשימוש המבקרים.
מזמינה אתכם לרגע אחד להתגנב לנוף ילדותי
עם שלושת הדיוקנאות האישיים שלי כילדה.
אתם יכולים להשתעשע ולהפליג בדמיון כמו ילדים
ולהרגיש איך זה להיות בגוף של אחר,
לנדוד בזמן ובמקום כמעשה של פנטזיה
להשתחרר מהעולם המציאותי היום יומי שלנו כבוגרים.
את התמונות מוזמנים להעלות ב- #דיוקןבליגוף
דיוקן בלי גוף, הדמיה לדמויות, חיתוך צורני מקאפהפוסט עם תמונות מהפתיחה, לחצו על התמונה לעבור לפוסט-
)