24.6.23
< יומן סטודיו >
לִפְנֵי פָּחוֹת מֵחֹדֶשׁ
דִּבַּרְנוּ עַל עֲבוֹדָה
שֶׁאֲנִי צִיַּרְתִּי.
הָיָה חָסֵר לָהּ קַו
זָהָב
וְהוּא חִדֵּד.
אֶתְמוֹל
דִּבַּרְנוּ עַל שִׁיר
שֶׁאֲנִי יָצַרְתִּי.
אֶתְמוֹל
הִדַּקְנוּ שִׁיר
שֶׁאֲנִי כָּתַבְתִּי.
השיח על יצירה כל כך חשוב. זו הרגשה נהדרת לחשוב שאני יודעת, הרגשה נפלאה לשים צבע על בד, לשאול שאלות בזמן היצירה ולענות לעצמי בזמן העבודה. לחרוץ בלינולאום ולהרהר, לכתוב מילים ולנקד.
כשהשיח עם אחר/ אחרת נעדר האמנות שלי נשארת חסרת פיסה, חסרת שלב הידוק, חידוד וליטוש.
איפה השלב הזה תופס אותי כיוצרת?
לפעמים אני מסרבת, לפעמים פתוחה לשמיעה ולפעמים בועטת, לפעמים הוא משנה מוסיף או גורע. אבל, חשוב שהוא יהיה.
בלי שיח האמנות לא באמת בחוץ היא נשארת פרטית ואישית, היא נשארת לחש פנימי שלפעמים חונק מרוב דיבור לעצמי.
לִפְנֵי פָּחוֹת מֵחֹדֶשׁ
דִּבַּרְנוּ עַל עֲבוֹדָה
שֶׁאֲנִי צִיַּרְתִּי.
הָיָה חָסֵר לָהּ קַו
זָהָב
וְהוּא חִדֵּד.
אֶתְמוֹל
דִּבַּרְנוּ עַל שִׁיר
שֶׁאֲנִי יָצַרְתִּי.
אֶתְמוֹל
הִדַּקְנוּ שִׁיר
שֶׁאֲנִי כָּתַבְתִּי.
השיח על יצירה כל כך חשוב. זו הרגשה נהדרת לחשוב שאני יודעת, הרגשה נפלאה לשים צבע על בד, לשאול שאלות בזמן היצירה ולענות לעצמי בזמן העבודה. לחרוץ בלינולאום ולהרהר, לכתוב מילים ולנקד.
כשהשיח עם אחר/ אחרת נעדר האמנות שלי נשארת חסרת פיסה, חסרת שלב הידוק, חידוד וליטוש.
איפה השלב הזה תופס אותי כיוצרת?
לפעמים אני מסרבת, לפעמים פתוחה לשמיעה ולפעמים בועטת, לפעמים הוא משנה מוסיף או גורע. אבל, חשוב שהוא יהיה.
בלי שיח האמנות לא באמת בחוץ היא נשארת פרטית ואישית, היא נשארת לחש פנימי שלפעמים חונק מרוב דיבור לעצמי.
