6.12.23 הצצה- עבודה בתהליך. חובשת עצים. -

< יומן סטודיו >
אני תוהה האם כסא הפוך יכנס לו ויפציע בים העצים החבושים שלי.

אני מתחילה לחשוב שאולי הכסא ההפוך תמיד נמצא שם גם אם לא רואים אותו. אולי הוא סוג של רוח רפאים שרודפת את העבודות שלי.

אולי מתחילה להיות לו נוכחות לא קיימת.

גם ככה אני תמיד חושבת שיש ״סרטים״/ הֲבָנוֹת שהן רק בראש שלי. אז אולי גם הכסא ההפוך יצטרף להיות חלק מהדברים שאני מדמיינת גם אם כלל לא יתקיים במציאות.

בכלל לעצום עיניים ולראות פשוט חושך נקי וצלול ולהירדם זו פריווילגיה של חלשים (:

כשאני רוצה להפסיק לראות ולהריץ מחשבות הכי קל זה פשוט לפתוח את העיניים.

טוב אז גם בהתחלת הציור הזה אני שונאת, אוהבת, לועגת, חומלת, בָּזָה ומחבקת בו זמנית.