< יומן סטודיו >
אתמול שהייתי אצל סבתא לא פתחנו טלוויזיה.

פתחתי את מסמך הטקסטים שלי וגללנו ואיפה שהאצבע נעצרה הקראתי לה.
כמה מקרי שטקסט ראשון שקראנו כתבתי בערב חג פסח על החששות שלי באפריל ממצב המדינה.
טקסט חגיגי עם מפה לבנה ויפה ומלאה בפחדים.
את הטקסט השני שגוללנו והאצבע נעצרה כתבתי בבוקר יום השואה, כשבאנו לשמוע את סבתא בזיכרון בסלון מספרת את זוועות השואה כילדה לבד בעולם.

מצרפת פה.
תודה על ההקשבה