הגיגים

- - - - - - - - - - - - - - - - - - -

ואני בניתי בית
כזה על עץ.
עם סולם מכושף
שרק יודעי דבר
מגלים אותו.
בין אור לצל
בין שחור ללבן
הם אלו,
שמוצאים עבורי
את האפור.
בזכותכם
אני רואה גוונים.
תודה.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - -

יש ים של מרחק
בין מה שאני מרגישה
למה שמציגה.
זה לא הופך אותי
לצבועה,
או לשחקנית טובה.
זה הופך אותי
לש.גימלית
של רגש.
אבל כשהדמעות זולגות
קשה להקפיא אותן מלנוע.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - -


- - - - - - - - - - - - - - - - - - -



- - - - - - - - - - - - - - - - - - -


- - - - - - - - - - - - - - - - - - -

- - - - - - - - - - - - - - - - - - -

אפילו שבראש שלי יש טורנדו,
מסתבר,
שהדברים מחלחלים אצלי לאט
עד שמגיעים
ללב
ורק אז הם מתרחשים
יותר במדויק

- - - - - - - - - - - - - - - - - - -


- - - - - - - - - - - - - - - - - - -

כיפור-
שניה לפני שאני מבקשת סליחה מהאנשים סביבי ומאלו שהיו בדרכי ולא הקדשתי מספיק זמן לעצור.
אני אתחיל בסליחה לעצמי, מאבק תמידי שממשיך ורק חשוב לי לתזכר את עצמי שמותר לפעמים לשחרר.
אני סולחת לעצמי על עבודות שלא הסתיימו ואולי יסתיימו ואולי לעולם לא, על הכביסות שעומדות ומחכות לי, על הקושי לשחרר גם אם זה ממש מאהבה גדולה, על חוסר המושלמות שבזכותו אני נזכרת שאני בת אדם.
בשביל לציין את הסליחה שמנסה להשתחרר מימני אניח פה את הציור הזה שמלא בתפילה וסליחה.
רציתי לסיים אותו לפני יום כיפור.
כמה שרציתי זה לא תמיד עובד ככה, אבל אני אשתדל לסלוח לעצמי בתקווה שהציור יסתיים בזמנו (אחרי כיפור שאחזור מההפוגה) ואוהב אותו ואשנא אותו באיזון כזה או אחר.
מאחלת באופן אישי לעצמי שנה ללא כאבי ראש ומיגרנות שלתפילה הזו חשוב להוסיף שהיא יכולה להתגשם עם הרבה הקשבה עצמית וסליחה לזה שבראש שלי הכל עובד על טורבו ולפעמים היכולת הפיסית לא מדביקה את הקצב שהראש עובד בו.
ועכשיו אתפנה לסובבים אותי סליחה וחובת ההוכחה עלי.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - -


- - - - - - - - - - - - - - - - - - -

לפעמים, כשעבודה שלי מרגישה לי אסתטית
אני מרגישה צורך להתנצל בפניה.
כי קורה שאני אוהבת אותה פחות, בגלל היותה אסתטית.
מרגישה לי מתחנפת לצופה.
ומה היא עבודה אסתטית?
זה כבר מאד אינדבידואלי מי המתבונן.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - -

לפעמים יש לי דיאלוג מוזר
עם המכחול שטובל בשחור.
לפעמים כשהוא מגיע
יש הרגשה כזו
שהוא בא לעשות סדר.
ממש מנהל לי את היד
כאילו הייתה שלו.
חצוף השחור.
לפעמים אני מרסנת אותו
ולפעמים הוא לא שואל.
בסוף יצא ממנו ציור.
ככה זה שנשארים לידי
יותר מידי זמן.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - -

לפעמים אני תוהה
לגבי הקונטור של הטבע
שבעצם לא קיים
למה יש לי צורך
לשים אותו שם
(הוא הרי לא באמת קיים)